ד"ר ערן שדך - ראיית מנהרה (Tunnel Vision)

האם אנחנו חושבים בצורה רצינואלית בעת מצבי משבר? מהו תפקידו של הלחץ בהליך קבלת ההחלטות? תשובות לשאלות אלו תוכלו למצוא במאמר זה.


אנו רגילים לחשוב על עצמנו כמי שמפעילים חשיבה לוגית ומשתמשים בתהליכי קבלת החלטות רציונליים, אך המחקר הפסיכולוגי מראה שתכופות אין זה כך. דוגמה בולטת היא במצבי לחץ עמם אנו מתמודדים תכופות, בהם קליפת המוח האחראית על חשיבה רציונלית ועל הסקת מסקנות, נסוגה לטובת המערכת הלימבית המכירה שלוש תגובות בלבד: לחימה, בריחה או קפיאה. למרבה הצער ובשונה מהעידן הקדום בו עוצב מוחנו, מצבי לחץ היום הם תכופות מורכבים מאוד ומצריכים חשיבה מקיפה ושיטתית, זיהוי ועיבוד של מרכיבים שונים ותהליכי קבלת החלטות מושכלים. כך קורה שדווקא אז נכנסת לפעולה המערכת הלימבית האמונה על המיומנויות הכי פחות מתאימות ואם לא די בכך, הרי שככל שגדל הלחץ שאנו חווים גוברת הדומיננטיות הלימבית ועמה גם הקושי שלנו לקבל החלטות טובות. תוצאה כמעט בלתי נמנעת של מצב עניינים זה היא הטיה פסיכולוגית המוכרת לרבים כ'ראיית מנהרה' (Tunnel vision) בה האדם מוגבל לתסריט אחד דומיננטי ויכולתו לקלוט מידע חדש, להעריך אותו, ולתכלל אותו בתהליך קבלת ההחלטות נפגעת.


אולם הטיה זו יכולה להתרחש גם כאשר הלחץ המיידי אינו גדול והמערכת הלימבית אינה דומיננטית ולגרום להבנה לקויה של המציאות. המחקר מראה שהסבירות לכך גדלה כשחסרים לנו נתונים עובדתיים ואף, בעייתי לא פחות, כאשר תהליכי החשיבה הלוגיים הנדרשים מנוגדים לאינטואיציות ולתחושות שלנו. בספרות המקצועית נחשבת ראיית מנהרה כאחת ההטיות התפיסתיות, הקוגניטיביות והפסיכולוגיות החשובות והמשמעותיות ביותר. המחקר הראה שההטיה משלבת תהליכים בשלוש רמות לפחות, הרמה התפיסתית- פיזיולוגית, רמת העיבוד הקוגניטיבי ורמת המשמעות הפסיכולוגית. דוגמאות לכך הן ברמה הפיזיולוגית, שנבדקים שקראו תיקים פליליים שהוצגו בפונט גדול וברור נטו יותר להרשיע נאשמים מנבדקים שקראו בדיוק אותם תיקים בפונט קטן ולא ברור כיוון שקריאת הטקסט הקטן הפעילה יותר מנגנוני עיבוד מידע והגנה עליהם מההטיה; ברמה הקוגניטיבית נמצא ששימוש בהסקה סטטיסטית מקטין את ההטיה וברמה הפסיכולוגית, שהשוואה בין תסריטים חלופיים תוך ניתוח שיטתי של מרכיביהם הגן מפניה.


ככלל, המוח האנושי נוטה לאמץ תסריט אחד ראשי ומאותו רגע הוא נוטה לחפש אישושים לתסריט זה ולהתעלם, במודע או שלא במודע, מנתונים שאינם עולים בקנה אחד עם אותו תסריט. מצב זה מייצר הלכה למעשה 'ראיית מנהרה' גם במצבים בהם יש זמן בשפע והזדמנויות למכביר לנתח ולבדוק את אמינותם של נתונים אלו.


ד״ר ערן שדך הוא פסיכולוג קליני-מדריך ומרצה בכיר בחוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית של ת"א-יפו, בעל ניסיון עשיר בליווי תהליכי מו"מ ומשמש פסיכולוג מבצעי בחברת 'קריטיקל אימפקט'.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

קו ההגנה לעולם ייפרץ

מאמר זה מפרט נקודות קריטיות לדיון ומחשבה בפרוץ אירוע סייבר משמעותי. בחשיבה אסטרגית צבאית, מקובל להניח הנחת יסוד כי קו ההגנה לעולם ייפרץ! וכשזה קורה, מה אז? קל מאוד להשליך מאירועים בטחוניים לאירועי והת

משחק מלחמה גיקטיים - דורון הדר

““I am convinced that there are only two types of companies: those that have been hacked and those that will be. And even they are converging into one category: companies that have been hacked and wil

(לא) עוד יום בהיסטוריה הארוכה של מנצ׳סטר יונייטד ד׳ (דורון) הדר

מה הקשר בין אחד ממועדוני הכדורגל המפוארים בעולם לסייבר? במאמר זה תוכלו לקרוא על ההשלכות הקריטיות והמרתקות של אירוע הסייבר בו נפרצו חלק ממחשבי מועדון הפאר האנגלי. דמיינו מצב בו אנו מתעוררים הבוקר לכותר